מי שחוגג בתקופה זו כמה עשרות שנים על פני האדמה, בוודאי זוכר את האוספים שליוו את חיינו בתור ילדים ואף הצטרפו לפעילות הפנאי שלנו כשהפכנו לנערים. היום יש אומנם לא מעט אנשים הממלאים את שעות הפנאי שלהם בהתעסקות עם איסוף פרטים בעלי גורם משותף, מה שנקרא אוסף, אבל פעם לא היה ילד שהרשה לעצמו להיות נטול אחד כזה לפחות. הורים עודדו את צעיריהם לרכוש אלבומים לבולים או אריזות לבובות שהצטברו מכל העולם, והם – המבוגרים- עצמם השקיעו בעטים כסופים ומיוחדים לצד סיגרים. לא רק בדירות הצטברו הפריטים, גם במשרד מנהלת חשבונות למשל, אפשר היה להתרשם מאוסף הצלחות המעוטרות שלה.
האוסף הפופולארי ביותר היה מאז ומתמיד ה"בולים". אנשים השקיעו ומשקיעים זמן רב ומאמץ גדול להרחיב את מספר הבולים שלהם בכלל, ובעיקר את המיוחדים והנדירים מהארץ ומכל העולם. בהמשך הוקם השירות הבולאי שהפך לבית היוצר של הפריטים המעניינים ביותר. אחדים מהאספנים הקפידו לשמור את הבולים על המעטפות שעליהן הם הודבקו בלשון רטובה. אחרים לא בחלו בבולים חדשים ובוודאי גם כאלה הנטולי מעטפות מוחתמות. במקביל התפתח אוסף מעניין אחר – המדליות. לא רק ספורטאים, אלא גם סתם אוהבי סמלים ואירועים חשובים בכל התחומים, שמתןועדים על גבי מדליות שוות ערך ממש.
במקביל נהגנו לאסוף מעטפות של כל מה שזז, למשל עטיפות מסטיק, קופסאות סיגריות, מפיות נייר, עטיפות מבהיקות של קרמבואים או סוכריות. ויש גם בקבוקים מיוחדים כמו של אלכוהול שונה, בושם, או אפילו זכרונות מהמדבר בתוך בקבוקי חול. גם כלים, כמו כפיות כסף, כרטיסים שונים כמו אוטובוס, טלפונים, תשלומים ועוד. אנשים נוהגים להרחיב את האוסף שלהם בעזרת פריטים מחו"ל ואפילו מתחילים אותו שם. בנוסף לאוספים הרבים, נהגו בעבר רבים וטובים למלא את שעות הפנאי שלהם בקריאת ספרים ובעבודות יד.
היום את קריאת הספרים מחליפה לגמרי הטלוויזיה, וגם היא עומדת לפרוש לגמלאות לטובת המרשתת (האינטרנט) ובעיקר לטובת הרשתות החברתיות המכרסמות בכל פעילות פנאי. עם זאת, ובאופן די מפתיע, צצים מידי כמה שנים הרגלי פנאי ובילויים של פעם ומככבים לפחות לכמה זמן במרכז הבמה. כך למשל, ניתן למצוא היום בתים רבים שבהם מכוסים קירות הבית באוספים דווקא של בני המשפחה המבוגרים יותר כמו למשל, קומקומים מכל העולם, חרבות או פריטי אומנות מיוחדים. מסתבר שהשקעת זמן ומחשבה באוספים הם מרתקים גם היום אל מול מפלצות המסכים המרצדים.
גם הסריגה היא דוגמה מדהימה לחזרתו של עיסוק פנאי שהיה בעבר נפוץ מאוד, גם כי סריגה ביתית סייעה בתקציב המשפחה על יד חיסכון ברכישת בגדים חמים לקראת החורף הקר. עם השנים הפכו החורפים שלנו לאביביים משהו וכך קטן הצורך בפריטי צמר. גם הנשים הצעירות, נעשו פחות ופחות סבלניות לעבודות היד (כמו גם רקמה וכו'), והעדיפו קורס איפור יעיל, פתאום בשנתיים האחרונות יותר ויותר מהן נהנות להתכנס, להתקשקש, וגם לייצר סוודרים לתפארת, מבלי להרגיש שהן קשישות מיושנות. בעיקר אם הן עושות זאת מתוקתקות למשעי אחרי קורס איפור. פשוט אין סתירה בין התחומים.
האוסף הפופולארי ביותר היה מאז ומתמיד ה"בולים". אנשים השקיעו ומשקיעים זמן רב ומאמץ גדול להרחיב את מספר הבולים שלהם בכלל, ובעיקר את המיוחדים והנדירים מהארץ ומכל העולם. בהמשך הוקם השירות הבולאי שהפך לבית היוצר של הפריטים המעניינים ביותר. אחדים מהאספנים הקפידו לשמור את הבולים על המעטפות שעליהן הם הודבקו בלשון רטובה. אחרים לא בחלו בבולים חדשים ובוודאי גם כאלה הנטולי מעטפות מוחתמות. במקביל התפתח אוסף מעניין אחר – המדליות. לא רק ספורטאים, אלא גם סתם אוהבי סמלים ואירועים חשובים בכל התחומים, שמתןועדים על גבי מדליות שוות ערך ממש.
במקביל נהגנו לאסוף מעטפות של כל מה שזז, למשל עטיפות מסטיק, קופסאות סיגריות, מפיות נייר, עטיפות מבהיקות של קרמבואים או סוכריות. ויש גם בקבוקים מיוחדים כמו של אלכוהול שונה, בושם, או אפילו זכרונות מהמדבר בתוך בקבוקי חול. גם כלים, כמו כפיות כסף, כרטיסים שונים כמו אוטובוס, טלפונים, תשלומים ועוד. אנשים נוהגים להרחיב את האוסף שלהם בעזרת פריטים מחו"ל ואפילו מתחילים אותו שם. בנוסף לאוספים הרבים, נהגו בעבר רבים וטובים למלא את שעות הפנאי שלהם בקריאת ספרים ובעבודות יד.
היום את קריאת הספרים מחליפה לגמרי הטלוויזיה, וגם היא עומדת לפרוש לגמלאות לטובת המרשתת (האינטרנט) ובעיקר לטובת הרשתות החברתיות המכרסמות בכל פעילות פנאי. עם זאת, ובאופן די מפתיע, צצים מידי כמה שנים הרגלי פנאי ובילויים של פעם ומככבים לפחות לכמה זמן במרכז הבמה. כך למשל, ניתן למצוא היום בתים רבים שבהם מכוסים קירות הבית באוספים דווקא של בני המשפחה המבוגרים יותר כמו למשל, קומקומים מכל העולם, חרבות או פריטי אומנות מיוחדים. מסתבר שהשקעת זמן ומחשבה באוספים הם מרתקים גם היום אל מול מפלצות המסכים המרצדים.
גם הסריגה היא דוגמה מדהימה לחזרתו של עיסוק פנאי שהיה בעבר נפוץ מאוד, גם כי סריגה ביתית סייעה בתקציב המשפחה על יד חיסכון ברכישת בגדים חמים לקראת החורף הקר. עם השנים הפכו החורפים שלנו לאביביים משהו וכך קטן הצורך בפריטי צמר. גם הנשים הצעירות, נעשו פחות ופחות סבלניות לעבודות היד (כמו גם רקמה וכו'), והעדיפו קורס איפור יעיל, פתאום בשנתיים האחרונות יותר ויותר מהן נהנות להתכנס, להתקשקש, וגם לייצר סוודרים לתפארת, מבלי להרגיש שהן קשישות מיושנות. בעיקר אם הן עושות זאת מתוקתקות למשעי אחרי קורס איפור. פשוט אין סתירה בין התחומים.
לחצו לכניסה לאתר monograma.co.il לפרטים